אקנה

אקנה זו מחלת עור הנפוצה ביותר  כ-70% מהאוכלוסייה סובלת מאקנה . זו מחלה שכמעט בכל המקרים היא ניתנת לטיפול , לשיפור ולקבלת תוצאות. אקנה יכול להופיע אצל תינוק בן חודש ואצל אישה מעל גיל 40 . 60-80% ממקרי אקנה מופיעים בגיל ההתבגרות, המחלה עלולה להופיע מגיל 13 ולהיעלם בהדרגה עד גיל 30. אקנה הוא שם כללי למספר תופעות שונות, שהמשותף לכולם שזוהי מחלה עור דלקתית של היחידה הפילוסבצאית, המתבטאת בהופעת דלקת בשלביה השונים (לעיתים אודם נקודתי, לעיתים מלווה בנפיחות, כאב ואף זיהום.
המחלה נפוצה בארצות חמות ונפוצה יותר אצל גברים מאשר נשים, האקנה היא מחלת עור של זקיק השערה ושל רקמת בלוטות החלב שמצדדיו .

 שמות נוספים לאקנה: חזזית מצויה , חטטת .

4 גורמים עיקריים נצפים בהתפתחות האקנה:

1.      פגיעה בהתקרנות הנורמאלית של זקיק השיערה, הגורמת לסתימתו .

2.      הפרשה מוגברת היפר פונקציה של בלוטות החלב המצטברת בזקיק השערה.

3.      התערבות של פעילות חיידקים

4.      היווצרות והתפתחות הנגעים הבאים:
קומדון- הוא הביטוי הראשוני הפשוט ואופייני למחלה , פתח הניקוז של בלוטות החלב צר, נוצר עודף חלב ולא מתאפשר ניקוז טוב. במקביל ההורמונים גורמים ליצירת פקק תאי קרטין ע"י גרימת התקרנות התאים ופקק זה סותם את הנקבוביות. החלב המצטבר בנקבובית מהווה מזון לחיידקים המתפתחים וגורמים לדלקת . במידה ופתח הניקוז של זקיק השערה יישאר סגור ייווצר הקומדון הלבן , והוא הגורם לכל נגעי האקנה המופיעים בהמשך. כאשר הקומדון חודר לעומק הרקמה הוא מתקבל כגוף זר ומעורר את תגובת מערכת החיסון נגדו. תגובה זו תתבטא בהתרחבות כלי דם ובהופעת תאי דם לבנים הגורמים להופעת הפפולה . הפפולה אינה חודרת לעומק ויכולה להיעלם מבלי להשאיר סימן. ישנם מקרים בהם הפפולה יכולה להזדהם ע"י חיידקים הנמצאים בעור , היא תתמלא בנוזל מוגלתי והנגע הופך לפוסטולה . במידע והפוסטולות אינן חודרות דרך שכבת האפידרמיס רקמת העור יכולה להישאר שלמה ולא תישאר צלקת . במידע והיא חודרת לשכבת הדרמיס והופכת לציסטה יישאר סימן. הציסטה מכילה נוזל חצי מוגלתי ויכולה להגיע בקוטרה עד 2 ס"מ  היא גדלה מתחת לעור ויכולים לעבור מספר שבועות עד שהיא נעלמת .

מיקום נגעי אקנה

נגעי האקנה מתפתחים באזורי הגוף העשירים בבלוטות חלב. בפנים, בעורף, בכתפיים, בחזה ובגב.

צורות אופייניות לאקנה

1.      אקנה קומודוניקה-ריבוי קומדונים(אקנה לטיפול קוסמטיקאיות)

2.      אקנה פפולוזה- ריבוי פפולות

3.      אקנה פוסטולוזה- ריבוי פוסטולות

4.      אקנה ציסטיקה – ריבוי ציסטות

5.      אקנה קונגלובטה- אקנה חמור המתבטא בהחמרת התהליכים הדלקתיים , נוצר חיבור של הציסטות .

6.      אקנה ינקות – נאוטורום, מושפע מחומרי חלב האם, מתאפיין בראשים קטנים.

7.      אקנה תרופתי – אקנה סטרואידים, נגרם כתוצאה משימוש בסטרואידים ובתרופות נוגדי דיכאו.

8.      .אקנה טרופי – החמרה של אקנה באזורים לחים(מעורבות של חיידקי הסטפילקוקוס).

9.      אקנה אביב – אקנה של תקופת האביב או לאחר חשיפה לשמש.

10.  אקנה הורמונלי – מושפע משינויים הורמונליים חדים/חריגים ומתאפיין במיקומו בחלק התחתון של הפנים, מקו הסנטר לכיוון הצוואר. ללא קומודונים.

11.  אקנה קוסמטי – בעקבות שימוש בתכשירים קוסמטיים, קומודגניים או הזנת יתר של העור.

גורמים למחלת האקנה:

עד היום לא ידוע מהו הגורם הראשוני לאקנה, אך ברור לכל כי הגורם הגנטי הוא הראשי למצב האקנה. מלבדו קיימים עוד 3 ממצאים היכולים להופיע במקביל או בנפרד ולעורר ולהחמיר את התופעה:

1.      הורמונים-
הורמוני המין הזכריים האנדרוגנים הם אלה המווסתים והמפקחים על פעילות בלוטות החלב והתרבות תאי אפיתל. האנדרוגנים גורמים להגדלת הבלוטה מה שגורם לריבוי בהפרשת החלב. ולכן במצבים כמו גיל ההתבגרות, גיל המעבר, הריון, מחזור ומחלות הורמונאליות אחרות בהם יש שינויים בפעילות ההורמונאלית תיתכן התפרצות של אקנה . אצל חולי אקנה יש עלייה מקומית של כמות ההורמון של עד פי 30 באזור בלוטות החלב. בתהליך זה, הורמון הטסטוסטרון הופך לאנזים 5aR-1 ובשילוב עם מתכות (צינק+מגנזיום)יוצר חומר הנקרא דהידרוטוסטסטרון (DHT). חומר זה מלב היותו הגורם לאקנה גם משפיע על תופעת ההתקרחות, הירסוטיזם בנשים ומחלות בשחלות.

2.      ייצור עודף של תאי קרנית בבלוטת החלב ובזקיק השערה, דבר היוצר פקק בזליגת הסבום מפתח זקיק השיערה. הסבום מצטבר בתעלות, והופך לגוף זר, דבר הגורם לגוף לייצר כנגדו זיהומים.

3.      חיידקים
חיידק הנקרא קורינבקטריוםאקנה  גורם לפיצול החומר השומני של החלב והוא אחראי להתפתחות הדלקת בפתח זקיק השערה
סטפילקוקוס אלבוס תורם לזיהום הנגעים. בעור בריא כמות החיידק בס"מ מרובע עד 600 יחידות, בעור אקנתי מ – 8500 יחידות ועד מיליונים.

מלבד הגורמים הנ"ל, קיימים גורמים נוספים הידועים כמחמירים את מחלת האקנה:

4.      רגישות יתר לחומרים
חומרים כימיים כמו כלור, יוד וצבעי שיער.

5.      תזונה
רוב סוגי המזון אינם משפיעים על המחלה , מזונות המשפיעים על האקנה הם חלב 3% ומעלה וגבינות מעל 5%. הפרעות במערכת העיכול (השמנה/הרזיה דרמטית) ומחסור בוויטמין B6  או B12.

6.      תורשה
המחלה נפוצה בין ילדים להורים אשר סבלו מאקנה .

7.      מתח נפשי
נפוץ לשייך את מחלת האקנה לעצבים פנימיים , בתקופת סטרס יכולה להתפתח אקנה

8.      מזג אוויר
 בחודשי החורף ישנה החמרה של נגעי האקנה לעומת זאת בחודשי הקיץ ישנה הטבה. אבל לחות גבוהה גם תורמת להחמרת האקנה.

9.      עודף אנדרוגנים.

10.  שינויים הורמונליים יזומים (הפסקת/התחלת נטילת גלולות).

11.  סביבת התעסוקה.

12.  חוסר איזון בבלוטת התריס, המפרישה טירוקסין עלולה לגרום לתופעת האקנה.

תופעת האקנה לפי שלביה:

1.      אקנה קומודוניקה – ריבוי קומודונים.

2.      אקנה פפולוזה – ריבוי פפולות.

3.      אקנה פוסטולוזה – ריבוי פוסטולות.

4.      אקנה ציסטיקה – ריבוי ציסטות.

5.      אקנה קוגלובטה – חיבור של ציסטות עד לכדי אבצסים.

6.      צלקות פוסט אקנתיות – באקנה קשה עם נגעים עמוקים, יווצרו צלקות אטרופיות (עלולות להיות גם קולואידיות).

7.      היפרפיגמנטציה – באקנה קשה, היות ומלנין מהווה חלק מתהליך הריפוי, עלול (בעיקר בעורות כהים), לגרום לכתמים עמוקים.

 

טיפול באקנה

חשיבות הטיפול המוקדם באקנה

1.      מניעת צלקות וסימנים

2.      הקטנת הנגעים הכואבים

3.      קיצור מהלך המחלה

כדי להתאים את הטיפול היעיל ביותר עלינו לעשות הבחנה ברורה ונכונה של גורמי המחלה , בזמן הטיפול יש להתחשב בגיל החולה ובמיקום הנגעים.

2017-12-29 14.33.10
סגירת תפריט
דילוג לתוכן